באפריל 1997 נכנס לתוקף חוק המתווכים במקרקעין, המגדיר מהו תיווך מקרקעין, מהם התנאים לעסוק במקצוע התיווך, גובה דמי התיווך, בלעדיות שירותי התיווך, חובת המתווך, מועדי התשלום ועוד.
בהתאם לחוק זה, "תיווך במקרקעין" מוגדר כמפגש בין שני צדדים או יותר, לשם התקשרותם בעסקת זכות מקרקעין כגון: דירה, בנין, קרקע או מבנה תעשייתי.

מהו גובה דמי התיווך?

החוק אינו קובע את גובה דמי התיווך. דמי התיווך הם עניין למו"מ בין המתווך ללקוחו. כלומר לא נקבע בחוק עמלה קבועה או עמלות מינימום ומקסימום, לכן, במקרים שלא יצוין גובה העמלה, ינהגו לפי המקובל עד היום - 2 אחוזים ממחיר המכירה/הקניה הכולל של הנכס בתוספת מע"מ .
במכירת זכויות בנכס מוגן 5% (מהסכום הכולל של דמי המפתח המשולמים או המוצעים ע"י הלקוח החיצוני, במידה ובעל הבית יממש את אופציית רכישת זכויות הדייר המוגן + מע"מ.

איך מתמודדים עם לקוח שלא מוכן לשלם דמי תיווך?

לא מעט בעלי דירות שנעזרים בשירותיו של מתווך, מוצאים טענות שונות לסיבה מדוע אין בכוונתם לשלם את שכרו של המתווך, למרות קיומו של חוק המתווכים. להלן כמה מהאותיות הקטנות בהם משתמשים סרבני דמי תיווך:

חוק המתווכים הוא חוק צרכני שנועד בבסיסו להגן על "האזרח הקטן" אשר אינו בקיא בדיני הנדל"ן והתיווך. בפסיקה נקבע כי הדרישה לחתימת הסכם תיווך היא מהותית ולא ניתן לוותר עליה בכל דרך או הסכמה אחרת. מכאן, כאשר אין הסכם תיווך בכתב - אין חובה לשלם דמי תיווך.

חוק המתווכים אוסר על מתווך לפעול או לסייע בכל פעולה משפטית הקשורה לתיווך. נכון שפעולת השיווק ומכירת הנכס קשורה ומשיקה לפעולה המשפטית לצורך כך, אך המחוקק ביקש להבדיל בין השתיים. פעולת תיווך - מכירה לחוד; ופעולה משפטית לשם כך לחוד.

 בפסיקה נקבע כי מתווך אשר פעל באופן משפטי או סייע לכך, לא יהיה זכאי לדמי תיווך. בנוסף, היה והמתווך ביצע פעולה משפטית הוא מסתכן גם בסנקציות הבאות: שלילת רישיון, קנס כספי, התליית רישיון או תביעה נזיקית מטעם הצד שנפגע.